החלטה בתיק ה"ת 18144-03-13

בקשה לביטול צו הקפאת חשבונות בנק והשבת תפוסים.

המבקשים (המבקש 2 הינו הבעלים והמנהל של מבקשת 1) פונים אל בית-המשפט בבקשה להורות על ביטול צווי הקפאת חשבונותיהם, להשבת הכספים ולהשבת שיקים שנתפסו ברשותם והשייכים להם.

בתאריך 24.1.13 הוציא בית-המשפט, במעמד צד אחד, צווי הקפאת חשבונות ותפיסת נכסים, וזאת במסגרת חקירה פלילית, שאותה ניהלה המשיבה נגד המבקשים.

הצווים הוצאו בהתאם לסעיפים 32, 34, 43 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)(נוסח חדש) התשכ"ט - 1969 וסעיף 109 לחוק מע"מ התשל"ו 1975.

במסגרת אותה חקירה פלילית, נעצר המבקש 2, יחד עם חשודים נוספים, הובא לבית-המשפט לשם הארכת מעצרו ובתאריך 4.2.13 שוחרר מן המעצר.

בהתאם לחשד, בשנים 2011 - 2012, קיזז מבקש 2, אשר עסק בענף הדלק, חשבוניות מס פיקטיביות שהונפקו על-ידי המבקשת 1, תוך פגיעה בקופת המדינה בסך של כ - 7.5 מיליון ש"ח.

שווי הכספים שהוקפאו בצווים והנדונים במסגרת בקשה זו הינו כ - 350,000 ש"ח.

כמו כן, נתפסו שיקים עתידיים בסכום של 205,005 ש"ח, כמפורט בהודעה מאוחרת אשר הוגשה על-ידי המשיבה בתאריך 18.4.13.

יצוין, כי המשיבה פנתה אל בית-המשפט המחוזי בבקשה לפי סעיף 194 לפקודת מס הכנסה, בבקשה לעקל נכסים נוספים, השייכים למבקש 2, ובכללם נכסי נדל"ן הכוללים כספים במזומן, סכום כספי בחשבונות בנק, 3 דירות, מגרש, רכבים וזאת להבטחת תשלום חוב מס של המבקש 2 בגין שנות המס 2007 - 2008 בסך של כ - 2,300,000 ש"ח ובתאריך 20.3.13 נתן בית-המשפט המחוזי תוקף של החלטה להסכמת הצדדים, שלפיה העיקולים שהוטלו על נכסי המקרקעין והרכבים (למעט רכב אחד) יעמדו על כנם, ואילו שאר העיקולים בטלים.

עיקר טענות המבקשים, היא כי הצווים אינם מידתיים, ופוגעים קשות ביכולתם להתפרנס, שכן חשבונות הבנק שלהם הוקפאו, ומצב דברים זה אינו מאפשר להם פעילות עסקית, כלכלית. כראיה, הציגו המבקשים פלטים של חשבונות הבנק, המלמדים, כי הבנק אינו מכבד את התחייבויותיהם השונות, במסגרת התנהלותם העסקית.

המשיבה הגישה לבית-המשפט דוח סודי, אשר סומן במ/1 וכן ראיות נוספות כתמיכה לעמדתה, שאין להיעתר לבקשה.

עיינתי בדוח הסודי וכן בחומר הראיות שהוצג בפניי, ואני קובע כי קיימות ראיות לכאורה של ממש להוכחת האשמה, כנדרש במסגרת דיון בבקשה זו.

בהתאם לחומר הראיות הלכאורי, חברות הקשורות למעורב אחר בפרשה,  הוציאו למבקשים וקיבלו מהם חשבוניות מס פיקטיביות, שסכומי המס הכלולים בהן עומדים ל כ - 7.5 מיליון ש"ח. בין הראיות התומכות בחשד, קיימת הודייתו של המבקש 2, בעיקר החשדות (סומנה: במ/2 ואפנה, למשל, לשו' 44 - 48, 57 - 62, סומנה: במ/3 ואפנה, למשל, לשו' 31 - 48), כרטסת הנהלת החשבונות של המבקשת 1 למול הכרטסת של החברות האחרות (סומנו: במ/4 - במ/8),  וחקירות רלוונטיות נוספות (סומנו: במ/9 אפנה, למשל, לשו' 8 - 44 והלאה, במ/10 שו' 156-166, במ/11, ואפנה, למשל, לשו' 84 והלאה, שו/ 118 והלאה, שו' 170 והלאה). כל אלו, מלמדים על קיומם של רישומים כוזבים ושימוש בחשבוניות מס פיקטיביות.

חומר הראיות הלכאורי מבסס עילה לתפיסת הנכסים, לצורך חילוט עתידי.

קיימת עילה להקפאת החשבונות ותפיסת הכספים, בהתאם לחיקוקים דלעיל.

הדין מכיר במצב דברים, שבו מתרחשת פגיעה מידתית בזכויות אדם, קניינו ועיסוקו, כדי לאפשר את השלמתו של ההליך הפלילי.

במקרה העומד בפניי, טרם חלפה תקופה בלתי סבירה, ארוכה דיה, מעת הוצאת הצווים ויש לאפשר למשיבה תקופת זמן סבירה, נוספת, להשלמת החקירה, כמפורט בבמ/1, לשם קבלת החלטותיה.

יחד עם זאת, אין כל טעם בהקפאת חשבונות הבנק, המקשה על המשך פעילותם העסקית של המבקשים, שהרי הכספים עצמם הם אלו שעתידים לשמש מושא לחילוט, ודי בכך.

כזכור, המשיבה הקפיאה רכוש נוסף של המבקשים, הגם שמדובר בחשדות אחרים המתייחסים לתקופה אחרת, ועדיין, מכלול הדברים הוביל לפגיעה כלכלית, שאין להקל בה ראש.